למה אתם כל כך אוהבים ריאלטי?

כן כן, אתם, ישראלים, אתם מתים על ריאלטי, ואפשר לראות את זה בכל דירוגי הרייטינג.

בפרט, אתם אוהבים לצפות בחתונה ממבט ראשון. נכון לכרגע חתונמי (זה שם החיבה של התוכנית) היא התוכנית הכי הנצפית בישראל בפער: השידור האחרון של התוכנית זכה ל-21.6% צפייה ברייטינג, שהתבטאו ב-535,000 צופים. 

חתונמי היא ריאלטי שידוכים קלאסי: שני רווקים בשלים, מבחני התאמה פסיכולוגים, התחייבות לתהליך של 42 יום, וליווי של צוות מטפל וצוות מצלם לכל אורכו. הטוויסט, יכולתם לנחש, הוא שהשידוך קורה תחת החופה. קודם מתחתנים, אחר כך מכירים.

יהיה קל להסביר את נתוני הצפייה באמצעות קלישאות כמו ״ריאלטי זה אסקפיזם וישראלים מכורים לבריחה!״ או ״ריאלטי זה מדורת השבט החדשה!״ זה נכון, אבל נתוני הצפייה של חתונמי לא רואים את התוכניות האחרות ממטר. מתבקש לשאול: למה דווקא חתונה ממבט ראשון מצליחה כל כך בישראל 2025?

בעיניי, ריאלטי הוא שיקוף קיצוני של השיח החברתי והתרבותי של החברה בה הוא משודר. אני מבקשת לענות על השאלה עם שלוש תשובות, בתקווה שהן יאירו את גם משהו חדש עלינו.

ראשית, רכלנות. למרות שלא כולנו מרכלים – כולנו אוהבים את הקונספט של לרכל. אין כיף כמו להוציא את הקיטור שלך על כוס קפה במשרד, ולחטט בחיים של אחרים בסמול טוקים בלתי נגמרים. רוב צילומי התוכנית עוקבים אחרי המשתתפים בחיי היום יום. אנחנו צופים בהם כמו בחברים שלנו, מרכלים עליהם כאילו הם חברים שלנו – אבל תמיד עם המרחק הבטוח של הידיע שהם לא באמת חברים, ואין סיכוי לפגוע. ריכולים על חתונמי הם כמו חדר מרופד ובטוח של שיח. כשמרכלים על דמות או עלילה, אנחנו לומדים מה האדם מולנו חושב על נושא מסוים דרך ריכול על דברים שלא קשורים אליו ישירות. בנוסף, אם לא נרכל בזדוניות על הזוגות ורגעי הקרינג’ של התוכנית – נוציא את הקיטור שלנו אחד על השני, וזה הרבה יותר אישי. אז תודה למשתתפי התוכנית שהקריבו את עצמם כבשר תותחים, כדי שלא נהרוג אחד את השני במשרד.

עניין נוסף הוא עניין הסאבטקסט. כלומר שאין סאבטקסט. 
קצב גבוה, יוקר מחייה, שסע חברתי ועדתי, איום קיומי, טילים ויירוטים, פיגועים במרכזי ערים. אלה חלק מהדברים שהופכים אותנו לעם חסר מנוח וסבלנות. הישראלי המצוי זקוק לדיבור בתכלס – אל תסבנו אותי, אל תמרחו אותי, ואל תשקרו לי. כל האמת בפרצוף. רוב הריאלטי שמצליח בחו״ל הוא ההיפך מזה: אולפן מעוצב, פורמט ברור ואחיד, דמויות קלישאתיות, ליווי צמוד ע״י מנחה, התערבות בוטה של ההפקה כדי לייצר דרמה, ווידויים קבועים למצלמה. עבור הגויים זה גילטי פלז’ר במיטבו, כי הוא משקף את ההתנהלות שלהם. הריאלטי שלנו הפוך: הכי אמיתי, הכי ישיר. גם אם העריכה גרועה, וגם אם יש קרינג’ (ויש) אנחנו נעדיף פוטג’ גולמי עם צרחות של המתמודדים על פני התפאורה היפה. פשוט כי אנשים באמת מתנהגים ככה: פועלים באינסטינקט, לא מודעים לעצמם, זורקים את החרא שלהם על אחרים ובוכים מול המצלמה, מתנהלים בקרינג׳ לא הגיוני. בעולם שבו אין זמן למסכות ולמחוות ריקות – התכלס הוא דרך הקיום שלנו. החיים בישראל הם חסרי נימוס, החיים מורכבים, החיים הם קרינג’. 

אפשר לטעון ששני הטיעונים הקודמים שלי נכונים לכל ריאלטי. עדיין, לחתונמי יש את ה-special sauce שאין לריאלטי אחר: שמרנות.
ישראל היא עדיין מדינה שמרנית מאוד, הבנויה על כמה מוסדות חברתיים ואינדיבידואלים כמו: הכנסת, המרחב הציבורי והנישואין. הסטנדרט הישראלי לא מאפשר לך לבחור האם להתחתן והיכן – הוא מצווה עליך להתחתן ולעשות את זה ברבנות. המחיר החברתי של כל בחירה אחרת (להתחתן בחתונה אזרחית או חלילה לא להתחתן עם בן המין האחר) גבוה.

אלה ימים היסטוריים לחברה הישראלית. ההסכמים הבסיסיים בנוגע לתפקידם של מוסדות המדינה נפתחים מחדש וגוררים מחאות והתפלגות שבטית ברמה שעוד לא ידענו. אין לדעת איך נצא בצד השני. אבל כדי לשמור על איזושהי שותפות אנחנו חייבים לשמור על מכנה משותף אחד, ומוסד הנישואין הוא המענה המושלם לכך. נכון לכרגע הוא מספיק א-פוליטי כדי שעדיין לא ידרס, ומספיק אישי כדי שלכל אחד תהיה דעה עליו. המרחב המושלם לדיון הזה הוא האינטרנט: אפשר לדבר עם כל אחד (דתי, חילוני, לא משנה) ובכל מקום (גם מהמקלט בזמן טילים של חות’ים). אפשר להביע דעה על אחד הזוגות, לשתף בקטעי קרינג’ (לא חסר) או זכרונות מהחתונה שלכם עצמכם (אם החתונה שלכם נראתה כמו החתונות בתוכנית – תנחומיי). השיתופיות של האינטרנט, ביחד עם השיתופיות של השאלות האינדיבידואליות מאפשרות לנו לדבר בחופשיות עם אנשים ״מהצד השני״ ולייצר מכנה משותף. אנחנו לא מסכימים על המדיניות הישראלית בשטחים, אבל אנחנו כן מסכימים שנועם ואיזבל הם שידוך מזעזע – הבה ונצחק ביחד! 

לסיכום, העולם קורס ולא ברור מה יהיה האור בקצה המנהרה. ברגעים של דכאון קיצוני – צריך אקספיזם קיצוני. בימים של אתגרים אישיים, מחאות ענק וצורך כנה במוסדות חברתיים חדשים. נתוני הצפייה מגלים שהשידוך בין חתונמי לחברה הישראלית הוא לא פחות ממושלם – וניתוח מעמיק מסביר בדיוק למה. תצפייה ושיח על ריאליטי הם מרחב בטוח שאין שני לו, ולכן, אני ממליצה לכם לצפות. רק תכינו את עצמכם לקרינג’.